רעידת האדמה שפקדה את אזורנו מוקדם יותר השנה (2023) הייתה מהחזקות ביותר שנמדדו מזה עשרות שנים. עד כה כבר נספרו בטורקיה ובסוריה מעל 30,000 הרוגים. אולם מדובר בקריאת אזהרה גם עבורנו, אזרחי ישראל. רעידות אדמה קשות אינן מכירות בגבולות. מה שקרה מעבר לגבול, עלול מחר או מחרתיים או בשנה הבאה לפגוע קשה גם בארץ. הפתרון – זה הזמן להאיץ פרויקטים של התחדשות עירונית כגון תמ"א 38 בגרסה החדשה (הריסה ובניה) ופינוי בינוי. תקני הבניה החדשים הנהוגים כיום יוכיחו את עצמם ברגע האמת כמצילי חיים. זו לא משאלת לב אלא עובדה.
היסטוריה של רעידות אדמה הרסניות
בימים אלה עדיין אומדים את ממדי האסון, שעברו על טורקיה ועל סוריה במהלך רעידות האדמה. אבל חשוב לזכור שאין מדובר באירוע חד פעמי. אזורנו מועד לפורענות מבחינה זאת ורעידות אדמה קשות תועדו במהלך ההיסטוריה, גם בארץ ישראל. הוותיקים שבינינו עוד זוכרים את רעידות האדמה הגדולות הקודמות שאירעו בטורקיה, בשנת 1999. גם אז, משלחת ישראלית גדולה יצאה לאזור האסון וסייעה בחילוץ נפגעים ובמתן טיפול רפואי מציל חיים. אבל מוקדם יותר באותה מאה, התחוללה רעידת אדמה אפילו הרסנית יותר. לפני כ-90 שנה ספגה טורקיה רעידת אדמה שגם במהלכה נספו עשרות אלפי אנשים. סבורים כי האסון הנוכחי יהיה אפילו גדול יותר, אולם הדבר העיקרי הוא שאסור להניח שדבר כזה לא יכול לקרות כאן.
לא מעט ישראלים דיווחו כי הרגישו את הדי רעידת האדמה בארץ. ואכן המכשירים הסיסמיים דיווחו על תנודות ממש כאן. אך אסונות קדומים שפקדו את ישראל גרמו להרס ולנפגעים בכמות ממשית. על פי המכון הגיאולוגי הישראלי בתאריך 8.2.23 הורגשה בישראל רעידה בעצמה של 4.1 ויומיים לפני כן הורגשה רעידה בעוצמה של 7.7.
לפני פחות ממאה שנה, באזור ים המלח התחוללה רעידת אדמה חזקה שגבתה את חייהים של קרוב ל-300 איש בעוד שקרוב ל-1000 איש נפצעו ואלפים איבדו את בתיהם. נזקים נרשמו בין היתר בלוד וברמלה, בירושלים ובערים נוספות. מיקומה של ישראל, על השבר הסורי אפריקני, צפוי לחולל גם בעתיד רעידות אדמה. חלקן יורגש היטב ועלול לגרום להרס רב. כל המומחים מתריעים על כך שמבנים רבים אינם בנויים בצורה עמידה ומספקת. התוכניות הלאומיות לחיזוק מבנים משפרות את המצב, אולם חשוב להאיץ את התהליך ולהקים פרויקטים נוספים.
מבנים רבים בישראל זקוקים לטיפול
לפני שנות השמונים תקן הבניה בישראל לא נתן משקל משמעותי לעמידות ברעידות אדמה. הביקוש לדיור והצורך בבניה מהירה ובהיקף נרחב, יצאו מציאות בעייתית בלשון המעטה. רק משנות השמונים ואילך הוכנס לתוקפו תקן בנייה משופר בהרבה. ולאחר מכן, אישורה של תוכנית המתאר 38 (תמ"א 38 לחיזוק מבנים) יצרה גם שיפור במודעות הציבורית. ועדיין מספר עצום של מבנים בישראל זקוק לפתרון יסודי ביותר. הפתרון המיטבי, לעניות דעתנו, הינו בנוסח פינוי בינוי. אמנם עדיפה פעולה של עיבוי וחיזוק על שום דבר, אבל רק בנייה חדשה לאחר הריסת הישן, יוצרת מבנה עמיד בצורה הטובה ביותר.
לסיכום, חשוב כי יזמי נדל"ן ימשיכו להוביל פרויקטים של התחדשות עירונית. חשוב לא פחות שמשקיעים יבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בפרויקטים כאלה, יזרימו כספים וייהנו מההזדמנות להשגת רווח. כאשר רווחיות נפגשת עם צורך חברתי, כולם מרוויחים. למשקיעים – וודאו היטב כי היזם שמעורב בפרויקט הינו בעל כיסים עמוקים ואיתנות פיננסית. כבר ראינו יזמים נופלים באמצע פרויקט וזה לא נעים. ומילה אחרונה לרשויות – זה הזמן לשנס מותניים ולסייע מהצד שלכם בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית למען המדינה, למען האזרחים, למען כולנו.
