ב-2022 זינקה הריבית במשק, והקפיצה את תשלומי המשכנתאות במאות שקלים ויותר לחודש. הצעת חוק שהולכת ומסתמנת בימים אלה, שואפת לשנות את חוק הבנקאות באופן דרמטי. על פי ההצעה שיוזם יו"ר ועדת הכספים (חבר הכנסת גפני), יוטלו הגבלות על הבנקים לגבי יכולתם להעלות את ריביות המשכנתא בעתיד. למרות שנראה כי מדובר בצעד חיובי, הוא עלול לגרום לכמה השפעות מאוד לא פשוטות, הן על המשק והן על הציבור.
האם הבנקים יסבסדו את עליות הריבית?
הצעת החוק של חבר הכנסת גפני עולה לאחר חודשים ארוכים שבהם הריביות עולות. מרמה של ריבית אפסית בראשית השנה, הגיעה ריבית בנק ישראל לרמה של 3.25 אחוזים בסוף נובמבר. אי לכך, עלתה ריבית הפריים ל-4.75 אחוזים. הצעת החוק, שיש שמיהרו לכנותה פופוליסטית, נשענת על קושי ממשי שעולה מהציבור. אחוז ניכר מנוטלי המשכנתאות שבחרו לשים דגש על מסלול הפריים, מרגישים את מלוא העלייה בריביות שמתורגמת לקפיצה בהחזרי המשכנתא. במילים אחרות, הבנקים מגלגלים מהר מאוד על משלמי המשכנתאות את עליית הריבית וזאת, אגב, בניגוד למצב בפיקדונות (פה הבנקים מעלים את הריבית שהם משלמים, טיפין טיפין ובאופן חלקי).
הצעת החוק חותרת להכניס שינויים בחוק הבנקאות, באופן שיטיל הגבלות על מנגנון שינוי הריבית הבנקאית על המשכנתאות. בשלב זה, ההגבלה אומרת שבשנה שבה הריבית תעלה ביותר מאחוז (1%) לשנה, יספגו הבנקים מחצית מעליית הריבית. אבל האם יש בכוחו של חוק לזרוק פצצה מהסוג הזה, מבלי שהבנקים יגיבו לכך? במידה והחוק אכן יעבור, לבנקים עומדות אפשרויות פעולה שונות, מכיוון שהם לא נועדו מטבעם לסבסד עלויות לציבור הלקוחות. אחת מהן, ולא היחידה, תהיה ייקור מראש של משכנתאות חדשות. הם יוכלו לעשות זאת למשל על ידי הגבלות על תמהילי משכנתאות חדשות. לווים חדשים יוכלו, אולי, לקבל פחות משכנתא פריים, על חשבון משכנתאות בריבית קבועה (וגבוהה יותר מהרגע הראשון).
מה חושבים בבנק ישראל על הצעת החוק
בשיחות סגורות, סבורים בבנק ישראל כי החוק מביא עימו בעייתיות רבה בכמה מובנים. לדוגמא, החוק לא רק מטיל מגבלות על הבנקים באופן שלכאורה שומר על הציבור. החוק גם מגביל את יכולתו של בנק ישראל להשפיע במידת הצורך על רמת המקרו במשק. בנק ישראל חותר ליציבות, שנועדה גם היא לשמור על הציבור מפני אובדן שליטה כלכלי. עליית הריבית במשק נועדה בין היתר לבלום את האינפלציה ולצנן את רמת מחירי הדיור. אותה עליית מחירים שחלה על מוצרים רבים, כוללת את הזינוק במחיר הנדל"ן של השנה האחרונה. אמנם הקפאת הריביות נועדה למנוע עליות חדות בהחזר החודשי של המשכנתאות, אולם הדבר עלול לחזור כאפקט בומרנג בדמות תדלוק המשך העלייה במחירי הדיור.
כמי שמראים נתונים מהחודשים האחרונים, קצב נטילת משכנתאות חדשות ירד באופן דרסטי. בנובמבר 2022 צנח שיעור ההלוואות החדשות לדיור, בקרוב לשליש לעומת נובמבר 2021. צמצום זה בא לידי ביטוי בצינון שוק הדיור הרותח, באופן שנועד להפחית את מחירי הדיור. ניתוק הקשר בין החלטות הריבית של בנק ישראל לבין שינויי ריבית המשכנתא, מחליש את כוחו של בנק ישראל כגורם מרסן. זה עלול לתדלק עליית מחירים בענף הדיור ומחוצה לו. אגב, עלייה שתשפיע כמובן על כל מי שלקח משכנתאות צמודות מדד.
החוק מפלה בין לווה ללווה
יש לציין כי אף שגורמים שונים מביעים ספק בכוחו של החוק לעבור, איש לא יתחייב על כך. יתכן שהחוק יעבור לאחר הכנסת מקצה שינויים ויתכן כי יעבור כפי שהוא. על כל פנים, הצעת החוק מוגשת על יושב ראש וועדת הכספים של הכנסת, שבימים אלה מגייס תומכים נוספים לחוק.
אבל צריך לשים לב כי החוק, שבמהותו נועד להקל על הציבור, מפלה לרעה בין קבוצות לווים שונות ופוגע בעיקר בנוטלי משכנתאות שנהגו באחריות רבה ובחרו תמהיל משכנתא סולידי. חובבי הסיכון גילו העדפה למסלולי פריים וריבית משתנה. אלה המסלולים שמאופיינים בריבית זולה בהתחלה, אך כזאת שקופצת בחדות בתקופות של שינויי ריבית. לעומתם, הסולידיים (או שונאי הסיכון) העדיפו יותר משכנתאות בריבית קבועה. אלה ריביות גבוהות יותר, אך שנועדו להבטיח "ראש שקט" בימים שבהם הריביות עולות.
כעת בא המחוקק ובעצם רוצה להציע רשת ביטחון, שתפלה בין לווה ללווה. נוטלי משכנתאות קבועות, שאצלם מנגנון המשכנתא איננו משתנה עם עליות הריבית, לא ייהנו מהטבה של הקפאת ריבית המשכנתא. אלה שבחרו במשכנתא יותר מסוכנת ותנודתית, יקבלו צ'ופר מהמדינה בדמות ריביות מוקפאות. האם זה נכון, ראוי וצודק? תשפטו בעצמכם.
